מצגת הסבר – וקטורים
13 שקפים · וקטורים בגוף, מכפלה סקלרית, משוואת מישור, מרחק נקודה ממישור, זווית בין מישורים ונפח
וקטורים
מצגת הסבר – וקטורים בגוף, שיעורים, מישורים, מרחקים וזוויות
מה נלמד?
שאלה 2 בשאלון בנויה בדרך כלל משני חלקים:
- בלי שיעורים: מביעים וקטורים בעזרת u,v,w, מכפלה סקלרית, אורך וניצבות
- עם שיעורים: נקודות, וקטור נורמל ומשוואת מישור
- ישר במרחב: x=A+t⋅u
- מרחק נקודה ממישור, זווית בין ישר למישור או בין מישורים
- נפח פירמידה בעזרת גובה = מרחק ממישור
הרעיונות החשובים
הולכים במסלול
SD=SA+AD=−w+u
ונקודה על קטע: AE=AS+43SD
וקטור בין שתי נקודות: EN=AN−AE
ניצבות
a⊥b ← המכפלה הסקלרית שלהם היא 0.
מקצועות ניצבים בגוף ← u⋅v, u⋅w, v⋅w מתאפסים.
אורך = שורש של מכפלה עצמית
פותחים סוגריים כמו בכפל רגיל, ומציבים את הנתונים.
וקטור נורמל
מאונך לכל וקטור במישור. n=(a,b,c) ← המישור ax+by+cz+d=0.
לזכור (לא בנוסחאון)
הנוסחאות מהנוסחאון
אורך של u=(u1,u2,u3):
מכפלה סקלרית:
(α – הזווית בין הווקטורים)
מרחק P(x1,y1,z1) מהמישור ax+by+cz+d=0:
זווית β בין הישר x=v+t⋅u למישור עם נורמל n:
זווית α בין שני מישורים:
שיטת הפתרון – וקטורים בלי שיעורים
- מסמנים u,v,w על הסרטוט (מקודקוד אחד).
- מביעים כל וקטור במסלול דרך מקצועות ידועים.
- אורך: ∣a∣2=a⋅a – פותחים סוגריים.
- מציבים את הנתונים: מקצועות ניצבים ← מכפלה 0; u⋅u=∣u∣2.
- משווים לנתון ופותרים את המשוואה (בדרך כלל ריבועית בפרמטר).
דוגמה
∣u∣=∣v∣=a, u⊥v:
שיטת הפתרון – משוואת מישור
- מוצאים שני וקטורים במישור (סוף פחות התחלה).
- n=(n1,n2,n3) מאונך לשניהם ← שתי משוואות (מכפלה סקלרית 0).
- משלוש נעלמות ושתי משוואות – בוחרים ערך לאחת מהן ומוצאים את השתיים האחרות.
- כותבים n1x+n2y+n3z+d=0 ומציבים נקודה מהמישור כדי למצוא את d.
- בודקים בנקודות האחרות.
למה זה עובד?
אם n מאונך לשני וקטורים לא מקבילים במישור, הוא מאונך למישור כולו.
אפשר לצמצם וקטור כיוון: (6,6,3) ← (2,2,1) – אותו כיוון, חשבון קל יותר.
שאלת בגרות פתורה – הבעת וקטור (א)
בפירמידה SABCD הבסיס ריבוע, AS גובה ו־AS=AB. AD=u, AB=v, AS=w. E על SD כך ש־SE=43SD, N על SC כך ש־SN=k⋅SC. א. הביעו את EN.
SC=u+v−w (AC=u+v בריבוע):
EN=AN−AE:
EN=(k−43)u+kv+(43−k)w
שאלת בגרות פתורה – אורך ופרמטר (ב)
ב. נתון: ∣EN∣=46∣w∣. מצאו את k.
∣u∣=∣v∣=∣w∣=a, ושלושת הווקטורים ניצבים זה לזה ← כל המכפלות המעורבות הן 0, ונשארים רק הריבועים:
מהנתון ∣EN∣2=166a2. מחלקים ב־a2:
k=21
N היא אמצע SC.
שאלת בגרות פתורה – משוואת המישור (ג)
ג. A(0,0,0), B(0,12,0), D(12,0,0), S(0,0,12). מצאו את E ואת N, ואת משוואת המישור ENB.
מסעיף א: AE=43u+41w ← E(9,0,3). N אמצע SC, C(12,12,0) ← N(6,6,6).
הנורמל מאונך לשניהם:
מחברים: −12n1+18n2=0 ← בוחרים n1=3, n2=2, ואז n3=−1.
מציבים B(0,12,0): 24+d=0 ← d=−24.
3x+2y−z−24=0
בדיקה: E: 27+0−3−24 – יוצא 0 ✓
N: 18+12−6−24 – יוצא 0 ✓
שאלת בגרות פתורה – השוואת נפחים (ד)
ד. האם הנפח של הפירמידה SENB שווה לנפח של הפירמידה CENB? נמקו.
לשתיהן אותו בסיס – המשולש ENB. לכן משווים את הגבהים – המרחקים של S ושל C מהמישור 3x+2y−z−24=0:
הגבהים שווים ← הנפחים שווים.
וזה צפוי: המישור עובר דרך N – אמצע SC.
נוסחאון: נפח פירמידה V=3S⋅h
שאלת בגרות פתורה – מישור, מרחק וזווית
A(4,p,−1), B(7,5,5), C(1,−1,2), D(−2,5,−4) באותו מישור. א. מצאו את המישור ABCD.
CB=(6,6,3) ← (2,2,1); CD=(−3,6,−6) ← (−1,2,−2)
בוחרים a=2 ← b=−1, c=−2. מציבים C:
2x−y−2z+1=0
ד. ABCD ריבוע בצלע 9 (סעיף ג), נפח SABCD הוא 81 ← 81=381⋅h, h=3. SC על הישר x=(0,−4,1)+t(1,3,1):
S(−2,−10,−1) או S(4,8,5)
ה. המישור π מאונך ל־SC ← הנורמל שלו הוא וקטור הכיוון (1,3,1). זווית בין המישורים:
α≈72.45∘
הערך המוחלט ← זווית חדה תמיד.
שימו לב – הטעויות הנפוצות
- וקטור בין נקודות: סוף פחות התחלה.
- בפתיחת ∣a∣2 לא מוותרים על המכפלות המעורבות – מאפסים רק כשהווקטורים ניצבים.
- u⋅u=∣u∣2 – לא ∣u∣.
- אחרי מציאת המישור – בודקים שכל הנקודות מקיימות אותו.
- זווית בין ישר למישור – sin; בין מישורים – cos.
- במרחק עם ערך מוחלט – לרוב שתי תשובות.
בדיקה עצמית
- חשבו את ∣a∣ עבור a=(2,−1,2).
- האם (1,2,3) ו־(3,0,−1) ניצבים?
- מצאו את המרחק של P(1,1,1) מהמישור 2x+y−2z+8=0.
- מצאו את המישור דרך (1,0,2) שהנורמל שלו (3,−1,1).
התשובות (לפתוח אחרי שפתרתם)
- 4+1+4=3
- 3+0−3 – המכפלה היא 0 ← כן
- 4+1+4∣2+1−2+8∣=39=3
- 3x−y+z+d=0. מציבים את הנקודה: 3+2+d שווה 0, לכן d=−5:
3x−y+z−5=0
מעבר בין השקפים: החלקה בטלפון, או החיצים במקלדת.