מצגות הסבר › פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות
מצגת הסבר – פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות
13 שקפים · חקירה של פונקציות עם e בחזקת x ועם ln x: תחום, אסימפטוטות, נגזרת, סקיצה ושטח
פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות
מצגת הסבר – חקירה של ex ושל lnx, אסימפטוטות, נגזרות ואינטגרלים
מה נלמד?
בשאלות 4–5 בשאלון חוקרים פונקציה עם ex או עם lnx:
- תחום הגדרה ונקודות חיתוך עם הצירים
- אסימפטוטות – אנכיות ואופקיות (לכל צד בנפרד!)
- נגזרת: קיצון, עלייה וירידה, ולפעמים קעירות
- סקיצה, ולפעמים גרף של פונקציה נוספת (f1, f′)
- שטח בעזרת אינטגרל, ופרמטר מנתון
הרעיונות החשובים
ex תמיד חיובי
לכל x מתקיים ex>0. לכן במכפלה עם ex רק הגורם השני יכול להתאפס.
כאשר x→−∞: ex→0. וגם e0=1.
lnx רק ל־x>0
תחום: מה שבתוך ה־ln חיובי. ln1=0, lne=1.
כאשר x→0+: lnx→−∞ ← לרוב אסימפטוטה x=0.
פונקציות הפוכות
ex=a ⇒ x=lna (a>0)
lnx=b ⇒ x=eb
לזכור (לא בנוסחאון): lnx=logex
מי „מנצח”?
ex גדל מהר יותר מכל פולינום, ופולינום גדל מהר יותר מ־lnx.
ex−4ex כאשר x→∞ ← מחלקים מונה ומכנה ב־ex.
הנוסחאות מהנוסחאון – חזקות ולוגריתמים
למשל: e2x=(ex)2 · exex−4=1−4e−x
הנוסחאות מהנוסחאון – נגזרות ואינטגרלים
עם a=e (כי lne=1):
פונקצייה מורכבת: [f(u(x))]′=f′(u)⋅u′(x)
למשל: (e2x−1)′=2e2x−1
למשל: ∫xlnxdx=2(lnx)2+C (u=lnx)
שיטת הפתרון – חקירה שלב אחרי שלב
- תחום: מכנה שונה מ־0 (למשל ex=4 ← x=ln4); בתוך ln – חיובי.
- אסימפטוטה אנכית: היכן שהמכנה מתאפס (והמונה לא), או x=0 אצל lnx.
- אופקית: בודקים בנפרד x→∞ ו־x→−∞.
- נגזרת (מכפלה / מנה / מורכבת) ← מוציאים ex גורם משותף ← טבלת סימנים.
- את ה־y של הקיצון מציבים ב־f.
- סקיצה לפי כל הנתונים, ובסוף שטח.
טריק: הצבה t=ex
משוואה עם e2x ו־ex ← משוואה ריבועית ב־t:
ex>0 ← רק ex=4, כלומר x=ln4.
שאלת בגרות פתורה – תחום ואסימפטוטות
נתונה f(x)=ex−4ex. א. (1) תחום ההגדרה. (2) אסימפטוטות המאונכות לצירים.
(1) המכנה מתאפס כאשר ex=4:
x=ln4
(2) אנכית: ב־x=ln4 המכנה 0 והמונה 4 ← x=ln4.
x→∞: מחלקים מונה ומכנה ב־ex:
x→−∞: המונה שואף ל־0 והמכנה ל־−4:
x=ln4 · y=1 (מימין) · y=0 (משמאל)
שאלת בגרות פתורה – נגזרת וסקיצה
(3) תחומי עלייה וירידה. (4) סקיצה.
כלל המנה:
המונה שלילי והמכנה חיובי ← f′(x)<0 בכל התחום.
יורדת ב־x<ln4 וב־x>ln4
חיתוך עם ציר y: f(0)=1−41=−31
שאלת בגרות פתורה – שטח וחיתוך (ב, ג)
g(x)=f(x)1. ב (3) חשבו את השטח בין g, האסימפטוטה האופקית שלה והישרים x=ln5, x=ln8.
g(x)=exex−4=1−4e−x (עם נקודה ריקה ב־x=ln4).
אסימפטוטה y=1, והגרף מתחתיה, לכן:
S=0.3
ג. חיתוך f ו־g:
ex=2 ← x=ln2, f(ln2)=2−42
(ln2, −1)
שאלת בגרות פתורה – פונקציה לוגריתמית
נתונה f(x)=lnx+x1. א. (1) תחום. (2) קיצון. (3) סקיצה.
(1) lnx ← x>0 (וגם המכנה שונה מ־0).
x>0
(2)
מתאפסת ב־x=1: משמאל שלילית, מימין חיובית.
מינימום (1, 1)
(3) כאשר x→0+ האיבר x1 שולט ← f→∞: אסימפטוטה x=0.
המינימום הוא 1 ← f(x)>0 לכל x בתחום.
את העובדה הזאת נצטרך בסעיף הבא – כדאי לשים לב למסקנות כאלה!
אותה שאלה – נגזרת כמכפלה ושטח (ב, ג)
ב. g(x)=(x+1)(1−lnx): חיתוך עם ציר x, ותחומי עלייה וירידה.
x+1>0 בתחום ← lnx=1 ← x=e.
(e, 0)
כלל המכפלה:
f(x)>0 (סעיף א), ולכן g′(x)<0:
g יורדת לכל x>0
ג. h(x)=xg′(x). מצאו את השטח בין h לציר x בין x=1 ל־x=e.
h שלילית ← השטח הוא מינוס האינטגרל:
S=23−e1≈1.13
שימו לב – הטעויות הנפוצות
- אסימפטוטה אופקית – בודקים כל צד בנפרד; לפעמים יש שתיים שונות.
- למשוואה ex=−1 אין פתרון – פוסלים.
- lnx מוגדר רק ל־x>0 – גם בסקיצה!
- (e2x)′=2e2x – לא שוכחים את הנגזרת הפנימית.
- שטח מתחת לציר x – מינוס האינטגרל.
- קודם תשובה מדויקת, אחר כך קירוב: 23−e1≈1.13
בדיקה עצמית
- פתרו: e2x−5ex+6=0.
- גזרו: f(x)=x⋅lnx.
- מצאו את תחום ההגדרה של f(x)=ln(x−3).
- חשבו: ∫0ln2e2xdx.
התשובות (לפתוח אחרי שפתרתם)
- t=ex: t=2 או t=3 ← x=ln2, x=ln3
- f′(x)=lnx+x⋅x1=lnx+1
- x−3>0 ← x>3
- [21e2x]0ln2=21(4−1)=1.5
מעבר בין השקפים: החלקה בטלפון, או החיצים במקלדת.